משבר הקקאו של השנים האחרונות המחיש עד כמה תעשיית המזון העולמית תלויה בתנאי אקלים, באזורי גידול מצומצמים ובשרשראות אספקה רגישות. אלא שקקאו אינו חומר הגלם היחיד הנמצא תחת לחץ. גם שוקי הקפה והחיטה מתמודדים עם תנודתיות גוברת, הנובעת משילוב של מזג אוויר קיצוני, עלויות תשומות, מחלות צמחים ושיבושים בסחר העולמי.
גיל הורסקי, מנהל ומשקיע ותיק בתעשיית המזון וממייסדי קרן FLORA Ventures, סבור כי השאלה המרכזית אינה אם המחיר של סחורה מסוימת יעלה בחודש הבא. השאלה היא כיצד חברות מזון נערכות לעולם שבו רמת הוודאות נמוכה יותר ושינוי בעונת גידול אחת יכול להשפיע במהירות על המחיר, הזמינות ואיכות חומר הגלם.
קפה: שוק רגיש לאקלים ולריכוזיות
שוק הקפה תלוי במספר מצומצם יחסית של מדינות מפתח. ברזיל היא יצרנית מרכזית של ערביקה ורובוסטה, בעוד וייטנאם מזוהה בעיקר עם גידול רובוסטה. כאשר תנאי מזג האוויר נפגעים במדינות אלה, ההשפעה מורגשת לאורך כל שרשרת הייצור.
בצורות, גלי חום ומשקעים בלתי צפויים עלולים לפגוע בכמות היבול ובאיכותו. במקביל, שינויי טמפרטורה עשויים להרחיב את התפשטותם של מזיקים ומחלות. עבור חברות הקפה, התוצאה אינה מתבטאת רק במחיר גבוה יותר. לעיתים נדרש לשנות את הרכב התערובת, לעבוד עם מקורות חדשים או לספוג עלויות נוספות כדי לשמור על הטעם שהצרכן מכיר.
עם זאת, לא נכון לקבוע שקפה נמצא בפני מחסור תמידי או שמחירו עולה ברציפות. השוק עובר תקופות של עלייה וירידה, אך רמת התנודתיות והחשיפה לאירועי אקלים הפכו לחלק משמעותי יותר בניהול הסיכונים.
חיטה: יציבות יחסית עם נקודות תורפה
שוק החיטה גדול ומפוזר יותר משוקי הקפה והקקאו. היא מגודלת באירופה, בצפון אמריקה, באזור הים השחור, באוסטרליה ובמדינות נוספות. לכן פגיעה במדינה אחת אינה יוצרת בהכרח מחסור עולמי.
למרות זאת, כאשר מספר אזורי גידול נפגעים במקביל, או כאשר מחירי הדשנים, האנרגיה והשינוע עולים, נוצר לחץ משמעותי על מחיר החיטה. השפעה זו עוברת בהמשך למחירי הקמח, הלחם, הפסטה ומוצרים נוספים.
הסיכון המרכזי אינו רק ירידה בכמות היבול, אלא הצטמצמות מרווח הביטחון. שוק שמתחיל את העונה עם מלאים מספקים יכול להתמודד עם אירוע מקומי. כאשר מספר אירועים מצטברים, יכולת ההתאוששות נחלשת.
כיצד חברות המזון צריכות להיערך?
לדברי הורסקי, חברות מזון אינן יכולות להמשיך לנהל חומרי גלם רק לפי המחיר הזול ביותר. עליהן לבחון גם את עמידות הספק, רמת הסיכון האקלימי באזור הגידול והיכולת לעבור במהירות למקור חלופי.
היערכות נכונה כוללת פיזור ספקים בין מדינות שונות, חתימה על חוזים ארוכי טווח, שימוש בכלי גידור ושיתוף מידע ישיר עם מגדלים. בנוסף, יש להשקיע בזנים עמידים, בחקלאות מדייקת ובפיתוח מתכונים המאפשרים גמישות מבלי לפגוע באיכות המוצר.
המחירים אינם בהכרח עולים תמיד, אך עידן הוודאות הולך ונשחק. החברות שיצליחו יהיו אלה שלא ינסו לחזות כל תנודה, אלא יבנו שרשרת אספקה המסוגלת להמשיך לפעול גם כאשר התחזיות משתבשות.
